מפלס ים המלח – קצת הסטוריה

בע"ה

עודכן בכ"ו טבת תשפ"ד 7/1/2024

ירידת מפלס ים המלח

ירידת מפלס ים המלח עולה לכותרות מידי פעם בהקשרים שונים. להלן חלק מהם – 

הקשר אחד – שינוי מראה הנוף, שמתבצע בקצב מואץ.

הקשר שני – בעיית הבולענים.

הקשר שלישי – ירידת המפלס מביאה לכירסום קו החוף הישן ע"י מי השטפונות בערוצי הנחלים, בעיה שניכרת בעיקר בכביש 90 לאורך החוף שבצפון ים המלח.

הקשר רביעי – הנסיונות לפתרון בעיית ירידת המפלס, בעיקר ע"י "תעלת הימים", מן הים התיכון או ממפרץ אילת.

כתבתי קצת הסברים בליווי תמונות, כדי שנכיר את התופעות כפי שהן בשטח.

 ראשית – מה גורם לירידה המואצת של מפלס ים המלח?

     ניתן למנות שתי סיבות עקריות.

          אחת – סגירת הכנרת בסכר דגניה לטובת המוביל הארצי.

          שניה – הגדלת שטח בריכות האידוי של המפעלים שבשני עברי האגן הדרומי של ים המלח.

     לפי עדויות שונות, במשך המאה ה 19, נע מפלס ים המלח מ 402- מ' מתחת למפלס הים התיכון, עד לקו של קרוב ל 393- מ'. זאת אומרת עליה של קצת יותר מ – 10 מ'. עליית המפלס לא הייתה רציפה. היו שנים שהמפלס עלה, והיו שנים שהמפלס ירד. שינויים אלה נבעו מהשפעה של כמות גשמים של שנות בצורת – ירידה במפלס, או שנים גשומות, שהביאו לעלייתו. עיקר העליה היתה ב 17 השנים שבין 1883 ל 1900, עליה של כ – 9 מ'.

     ב 9/10/1900, היה זה יום ראשון של חוה"מ סוכות תרס"א, הגיעו לים המלח אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (P.E.F. = Palestine Exploration Fund), רוברט א.ס. מקאליסטר והרופא ד"ר ארנסט ו. ג. מסטרמן. הם הגיעו (כנראה) בסירה למקום בו פוגש הים צוק סלעי זקוף, סמוך לעין פשחה. מקאליסטר סימן קו, שלדבריו, נמצא 14 רגל (4.267 מ') בדיוק מעל מפלס הים. בנוסף, הם רשמו מתחת לקו את אותיות הקרן הבריטית – .P.E.F. מפלס הים, בהתאם לסימון הנ"ל, היה 392.81- מתחת לפני הים התיכון.

הסימון והשלט נמצאים קצת דרומה לק"מ 274 בכביש 90, בצידו המערבי של הכביש.

מעל הסלע הוצב שלט, שמקל על איתור המקום. זהירות – אין שם מקום מסודר לעצירת רכב!

כך נראה קו החוף סמוך לראש פשחה, ליד עינות צוקים, קרוב למקום בו סימן מקאליסטר ומסטרמן את מפלס הים. כיום עובר הכביש למרגלות הצוק, והים התרחק כמה מאות מטרים. הצילום מאוסף המושבה האמריקאית שבספריית הקונגרס האמריקאי.

     מסטרמן המשיך במדידותיו עד סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. עם תנודות קלות של עליה וירידה, הגיע המפלס בתאריך 15/11/1913 ל 392.71- מ'. ירידה קלה.

     אני מדלג על כמה מדידות שנערכו החל משנת 1930, למדידה שנערכה ב 6/1964 לקראת יובל המאה של הקרן הבריטית הנ"ל. המפלס היה 9.57 מ' מתחת לסימון של מסטרמן.

שינויי המפלס כפי שניראים בצילומי לווין של NASA

1972

1989

     בשנת 1999, ירד המפלס עד לכ – 399- מ'.

2011

     בצילומים ניתן לראות את קו החוף שמתקדם לתוך הים, את האגן הדרומי שנעלם והפך כולו לברכות לאידוי מים של מפעלי ים המלח שמשני עברי הגבול, ואת הרצף היבשתי שנוצר בין החוף המערבי באזור מצדה לבין הלשון הלבנה שהפרידה בין האגן הצפוני לבין האגן הדרומי, בטרם הפך לברכות אידוי.

ים המלח כפי שנראה בצילום אוירי שערכה טייסת 304 של חיל האויר הגרמני סמוך לסיום מלחמת העולם הראשונה. ניתן לראות בברור את האגן הדרומי ואת החיבור שלו לאגן הצפוני.

בצילום מאוסף המושבה האמריקאית הנ"ל, כפי הנראה מלפני כשמונים שנה, רואים את מי הים מקיפים את כף קוסטיגן, הקצה הצפוני של הלשון שהפרידה בין שני אגני הים. כיום האזור יבש לחלוטין.

בצילום NASA מ 1972, האזור עדיין מוצף במי הים.

     כיום (1/1/2024), מפלס ים המלח הוא כ – 438.35- מ', וקו החוף רחוק מסלע מסטרמן כמה מאות מטרים.

     האגן הדרומי תמיד היה רדוד, ולכן לעיתים גם התייבש באופן טבעי. האגן הצפוני עמוק. קרקעיתו נמצאת בעומק של כ 720- מ'. אחת התחזיות אומרת שהאגם יגיע לשיווי משקל של כמות המים המתאדה לעומת זו שנכנסת לים, בנתונים דומים לאלו של ימינו, במפלס של 500- מ'.  קצב ירידת המפלס הוא של כ 1.11 מ' בשנה. נחיה ונראה …

     בולענים – בינתיים קצת תמונות.

     זהירות – אסור להתקרב לבולענים ללא הדרכה מתאימה. סכנת התמוטטות!

     

הסברים על הבולענים, עניין כרסום קו החוף ותעלת הימים – אולי בפעם אחרת. בלנ"ד.

ספרות

קליין צפורה, שינוי מפלס ים המלח, בתוך מדבר יהודה וים המלח, קובץ מאמרים לכנס הי"ט של החברה להגנת הטבע, עמ' 38-43.

אילן צבי, ים המלח וחופיו, 1972, עמ' 18-27.

רז אלי, ספר ים המלח, 1993, עמ' 59-63.

.Macalister, R.A.S., P.E.F. Quarterly Statment, 1901 pp. 4-5

Masterman, E.W.G., Summary of Observationson the Rise and Fall of the Level of the Dead Sea, P.E.F. Quarterly Statment, 1913, pp. 192-197. f